- תגידו, לא אכפת לכם מהחוק, מפקודות המשטרה, ומפסיקות בתי המשפט?
- לא

שיח קצר עד מאוד זה התנהל בהפגנה השבועית בשייח' ג'ראח. השואל: מפגין שומר חוק. המשיבה: שוטרת מג"ב, לכאורה אוכפת חוק, וללא ספק אישה נבונה וכנה. שכן האמת הפשוטה בשטח, ברחוב, בהפגנה, בניידת ובתא המעצר, האמת שכל שוטר יודע, היא שהחוק הוא לא החוק, הפקודות או בית המשפט, אלא מה שהשוטר מחליט שהוא (או במקרה של שוטרי מג"ב ויס"מ, שפועלים בחבורות, מה שהמפקד מחליט).

נקח לדוגמא את אותה הפגנה בשייח' ג'ראח. החוק לא אוסר על קיום משמרות מחאה בשכונה. ואכן, בתחילת המאבק בנובמבר האחרון ההפגנות התקיימו באופן קבוע בתוך השכונה. יום אחד החליטה המשטרה שלא עוד, והעימותים החלו. כל שבוע נעצרו עשרה מפגינים או יותר, והיתר נדחפו לגינה מרוחקת. בשורה של החלטות בבתי המשפט בירושלים הכירו שופטים בכך שמשמרות המחאה חוקיות, ושיש לאפשר לקיימן. בית המשפט העליון ציין במפורש שאין להגביל את ההפגנות רק לגינה הרחוקה, ושיש לאפשר להן להגיע קרוב לבתים שעליהם משתלטים המתנחלים (באישור אותו בית משפט עליון).
ועם כל זאת, שבוע אחר שבוע נמנע מהמפגינים להכנס לשכונה. לאט-לאט המפגינים, שעייפו מהעימותים, מהלילות במעצר, מהזמן והמאמץ הכרוכים בחילוץ חבריהם מהמעצר, התרגלו לקיים את ההפגנות בגינה.
ואז, ביום ירושלים, התקיימה הפגנת ימין בתוך תוכה של השכונה, ותושבים פלסטינים הותקפו על ידי מתנחלים. להתקפות מסוג זה כבר התרגלו בשכונה, כמו גם לעובדה שבסופן בדרך כלל נעצרים הפלסטינים ולא המתנחלים, למרות סרטוני וידאו שמתעדים את התקריות. אבל את העובדה שלימין מאפשרים להפגין באופן חופשי, בעוד שאת מחאת התושבים והשמאל מגבילים – את זה לא הסכימו לקבל. יומיים לאחר מכן, בהפגנת יום השישי, שוב ניסו מפגינים להכנס לשכונה. שוב נמנעה מהם הכניסה, ושוב נעצרו 14 מפגינים.
בעקבות אירועים אלה פרסמו בתחילת השבוע האחרון שורה של משפטנים בכירים, בהם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר, מכתב ליועמ"ש, בו הם קוראים לקיום בחינה מעמיקה של התנהלות המשטרה בשכונה. לדברי המשפטנים, המשטרה מפירה את החלטות בתי המשפט, ומפלה בין הפגנות שמאל – המורחקות מהשכונה – להפגנות ימין – שמתקיימות בתוכה.

למראית עין, הסיפור אמור להיות פשוט. החוק הפלילי, פקודות המשטרה לגבי קיום משמרות מחאה והפגנות, החלטות בתי המשפט, התקדים של המשטרה עצמה ביחס לאנשי הימין, ועכשיו גם שורת המשפטנים: כולם קובעים מפורשות שיש לאפשר משמרות מחאה בתוך השכונה. אלא שגם השבוע, כשמאות מפגינים ניסו להכנס לשכונה, עצרו אותם השוטרים באלימות, ועשרה נעצרו.

ולמה זה קורה? כי את אותה שוטרת מג"ב (דנה ישראל שמה), שעומדת בשורה עם חבריה ומונעת מהמפגינים לעבור, כל מה שכתבתי כאן לא מעניין. מה שמעניין אותה קודם כל זה שבשייח' ג'ראח, כמו בחברון או כמו ביפו, תפקידה הוא לעמוד לצד היהודים נגד הערבים (והיהודים שאיתם). מפקדי המשטרה באזור צולמו כשהם חוגגים עם המתנחלים בשמחותיהם, ובדיווחיה לתקשורת ולבתי המשפט מדברת המשטרה על "שכונת שמעון הצדיק" – אף ששכונה כזו לא קיימת במפות העיר ירושלים, אלא רק במפות המתנחלים.
ומה שמעניין את דנה ישראל עוד היא הבחירה הפשוטה מאוד בין ציות למפקדיה ונאמנות לחבריה, לבין סירוב – גם אם מוצדק מבחינה חוקית – שעשוי להוביל לסנקציות קשות נגדה מצד אותם מפקדים וחברים. וכאן מהות העניין. כי שוטרים שמונעים מעבר, שמכים מפגינים ושעוצרים אנשים על לא עוול בכפם, לא משלמים מחיר על מעשיהם. כדי להעניש שוטרים על הפעולות שנעשות שבוע אחרי שבוע בשייח' ג'ראח (ובמקומות כה רבים אחרים, כמובן) – צריך לעבוד קשה. האזרח העצור צריך קודם כל להשתחרר ממעצר, לשלם לעו"ד, לפנות למח"ש, להיחקר מספר פעמים, לנסות לספק עדויות וצילומים, לנדנד לחוקרי מח"ש פעם אחר פעם, וכל זאת בתקווה שיש לו הוכחות שהתבצעה עבירה מובהקת כלשהי שעונשה מעל שנתיים מאסר (כל מה שמתחת לרף זה מופנה למחלקת תלונות הציבור במשטרה). בתרחיש החיובי והנדיר ביותר, אחרי מספר חודשים או שנים של טרטורים, אולי יוגש כתב אישום נגד שוטר מסוים. ברוב רובם של המקרים זה לא יקרה.
לדנה ישראל, אם כן, יש יד חופשית, ולא נשקפת לה כל סכנה. היא מעל החוק. נכון, אם תתפס בעדשת מצלמה כשהיא בועטת באדם ששוכב על הרצפה ומתחנן לרחמים – היא עשויה להיענש. אבל על מניעת קיום הפגנה חוקית? דחיפה? אגרוף קטן? עיקום זרוע מאחורי הגב? מעצר של פעילה שעמדה על המדרכה ולא עשתה דבר? לא ולא. היא הרי אפילו לא תקבל בעצמה מכות מהמפגינים שוחרי השלום שמולה.

הוסיפו על כך את העובדה שגם המדיניות ה"חוקית" (במונחים מקומיים, לא בינלאומיים) של מדינת ישראל בשכונה, זו שנגדה מפגינים, גזענית באופן קיצוני ונועדה להנציח את הכיבוש והסיפוח באופן חד-צדדי ולהרחיק כל סיכוי לשלום – ונקבל את הסיסמה שמובילה את ההפגנות בשכונה לאחרונה: "כשהחוק לא חוקי – אי-ציות אזרחי!"