הכל התחיל בדיווח ב"הארץ" לפני שלושה שבועות. העיתון דיווח שמנהל מקרקעי ישראל הרס את מועדון החיילים והקצינים שליד צומת שוקת, שפעל כעשר שנים וששימש גם כמרכז עידוד גיוס לנוער הבודאי, ושנבנה שלא כחוק. לפי דיווח האתר "דרומי" ועיתון "הארץ" (רק בגרסה המודפסת) סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל והמשנה לראש הממשלה, הזדעזע לשמוע על ההריסה. שלום התגייס מיד למען אנשי המועדון, ועל פי הדיווחים הוא משתף פעולה עם רשויות מקומיות באזור כדי למצוא למועדון מבנה חלופי. סוף טוב.

או ליתר דיוק, סוף טוב בשביל המועדון. ברחבי הנגב חיים למעלה משישים אלף בדואים בעשרות כפרים בלתי מוכרים. אנשים אלה, שנמצאים כאן עוד מלפני קום המדינה, פשוט לא מופיעים על המפות הרשמיות של מדינת ישראל, ולכן כל חייהם מאופיינים באי-חוקיות: בתיהם בסכנת הריסה תמידית, ואכן נהרסים לעתים תכופות. גידוליהם החקלאיים מושמדים. כבישים לא נסללים לאזורי מגוריהם ואוטובוסים לא עוצרים לידם. חשמל, מים, ביוב, שירותי בריאות, חינוך ורווחה לא מגיעים אליהם. פסולת מסוכנת מושלכת בסביבותיהם. אלו מהם שנעתרו ליוזמות ממשלתיות ועברו לגור בשבע ערים ייחודיות, מצאו את עצמם באזורים מוכי אבטלה ועוני, מנותקים גם ממסורתם ומהמסגרת החברתית בה נהגו לקיים את עצמם.
בעודו מתייחס למועדון הקצינים הגדיל השר שלום ראש, כמו כל שר טוב במדינת ישראל, והוסיף שהוא מודאג מקיומה של "מדיניות התעלמות מצרכיה של אוכלוסייה שתורמת למדינה" (כי כמובן שאם לא הייתה תורמת אז לא הייתה בעיה בשלילת הזכויות). אמר, וחזר לטרוח להקמתו המחודשת של המועדון. אפילו לא ביקר בהפגנתם של מאות הבדואים והיהודים שהתכנסו יחדיו אתמול (רביעי) במרכז תל אביב וקראו להכרה ולהפסקה בהריסות הבתים. אפילו לא אמר מילה בגנות החלטת הקק"ל להחליף את אחד מיישוביהם (אל-עקריב) בחורשה לכבוד השגרירים הזרים בישראל. רק הביע את דאגתו, כבדרך אגב. הרי המועדון הוא העיקר.

אלמלא היה מדובר באסונם של רבבות בני אדם - אזרחים ישראלים החיים במציאות שקשה לדמיין אם לא מגיעים ופוגשים ומכירים ורואים - היה זה ממש פואטי. התוכלו לדמיין את התמונה? מבין הריסות הבתים, ליד השדות שהושמדו בריסוס רעל מן האוויר, לא רחוק מצינור השפכים של המפעל הקרוב, מעבר לכביש-הלא-קיים מהפחון בו חייה של ילדה חולה תלויים בגנרטור קטן שיפעיל את המקרר הישן בו מאוכסנות התרופות שלה (אותן קנו בקושי שהוריה, שהוציאו את מיטב כספם על קנסות ועורכי דין) - שם הוא עומד. במלוא הדרו. מועדון החיילים והקצינים הבדואים. בואו, צעירי הכפר הלא מוכר, בואו ותרמו חזרה להגנת מולדתכם היחידה שנתנה לכם כה רבות. בואו, התגייסו לצה"ל. הנה, אפילו שיקמנו לכם את המועדון.